מדיטציה

מהי מדיטציה?

מדיטציה היא מודעות טבעית למציאות, ערות למה שמתרחש בפועל ברגע זה. הנוכחות הזו בכאן ועכשיו, שנקראת גם מדיטציה, למעשה מאפשרת לנו להיות מודעים לא רק למה שקורה (המציאות) אלא גם למה שנדמה שקורה אך בפועל אינו קורה (כל מה שאנחנו חושבים). אחת המיומנויות העדינות והחשובות ביותר שמתפתחות באמצעות תרגול מדיטציה זו המיומנות להבחין באופן צלול וברור בין מה שאמיתי לבין מה שלא אמיתי. או במילים אחרות, להבחין בין מה שקורה לבין מה שלא קורה (יציר המחשבה). מדוע מיומנות זו כה חשובה וחיונית לשלוות הנפש ולאושר הטבעי שלנו? כי מסתבר שבחיי היום יום שלנו אנחנו סובלים הרבה יותר מדברים שלא קורים מאשר מדברים שקורים. וזאת מכיוון שאנחנו מאמינים במחשבותינו ומתייחסים לתוכן החשיבה כאל אמת, כאל מציאות. במצב זה אנחנו חווים מתח נפשי רב ומוטרדים מכל מה שקורה בעולם המחשבה, אנחנו מגיבים לכך רגשית. היות והדמיון הוא יצירתי ובלתי מוגבל אז גם האפשרות לסבול מדברים שאינם אמיתיים הינה בלתי מוגבלת ואינסופית.

מדיטציה איננה מה שאנחנו חושבים

לרוב מה שאנחנו מכנים מדיטציה הוא אינו מדיטציה. וזאת משתי סיבות עיקריות: האחת, מכיוון שישנם אינספור מיתוסים סביב מדיטציה. והשנייה, משום שקיים בלבול בין המדיטציה עצמה לבין המסגרת שמאפשרת לה להתרחש. המסגרת הזו כוללת בדרך כלל טכניקות, כלים ותנאים מסוימים, שיוצרים קרקע פורייה ממנה צומחת המדיטציה ביתר קלות. רובנו מתייחסים לאותה מסגרת כאשר אנחנו אומרים 'מדיטציה' או חושבים על מדיטציה. כלומר, אנחנו קוראים לטכניקה מסוימת או תרגול מסוים מדיטציה, כאשר בפועל אותה טכניקה או אותו תרגול הם רק גורמים מפרים שמעודדים את התרחשות המדיטציה.

"האמת היא ארץ ללא שבילים. אינך יכול להתקרב אליה על ידי דת או שיטה כלשהי. בהיותה ללא גבול וללא תנאי, את 'האמת' צריך האדם לראות בעצמו, מתוך עצמו. אי אפשר לקבלה מפיו של אחר, שכן אז זו כבר אינה אמת אלא דבר מה חסר חיים"

~ Jiddu Krishnamurti ~      

לא אנחנו עושים מדיטציה

זה לא נכון לומר שאנחנו עושים מדיטציה, כי מדיטציה זה לא משהו שאתה עושה אלא משהו שקורה. לצורך הדוגמא, ניתן לומר שמדיטציה דומה יותר לתופעת נשירת העלים מהעץ או לזריחתה ושקיעתה של השמש, מאשר לפעולה יומיומית שאנחנו עושים כמו להתלבש או לצחצח שיניים. העלה פשוט נושר ברגע מסוים, אבל אין מי ש"משיר" אותו, אין את מי שעושה את זה. אנחנו רגילים מאוד לדבר במונחים של "אני עושה X" ולכן מתוך הרגל אנחנו לוקחים את המונח הזה גם לעולם המדיטציה. זאת למרות שמספיקה רק בדיקה שטחית יחסית בשביל להבין שהמונח "אני עושה X" הוא לא תקף לכל המצבים בחיינו. לדוגמא: האם אני נושם או שהנשימה מתרחשת? האם אני חושב או שמא המחשבות מופיעות ונעלמות מעצמן? האם אני מזרים את הדם שבגופי או שהוא פשוט זורם כחלק מתופעות רבות שאני לא לגמרי מבין? האם אני מרדים את עצמי או שאני פשוט נרדם כאשר אני עייף ויש תנאים נוחים להירדמות מסביבי?

כיצד מדיטציה מתרחשת?

כאשר אנחנו יוצרים סביבנו את התנאים הנוחים, לדוגמא יושבים לבד למשך 20 דקות במקום שקט ונעים ללא הסחות דעת חיצוניות למיניהן. כאשר אין שום דבר מיוחד שעלינו לעשות או לא לעשות, כאשר אין כל כוונה או מטרה, כאשר אין כל יעד שצריך להשיג או מקום שאליו צריך להגיע, כאשר אין על מה לחשוב או מה לזכור וגם אין צורך לחשוב או להפסיק לחשוב, כאשר אין מה לתקן או לפתור - אז גובר הסיכוי שנחווה פחות סערה נפשית. במצב זה נוכל להתרגל בהדרגה להתבונן באופן טבעי במה שקורה ברגע זה, כולל בנדידת תשומת הלב בין מה שקורה לבין מה שאנחנו חושבים ובחזרה. כך מתרחשת מדיטציה, בעצם העובדה שקיימת מודעות למה שמתרחש עכשיו. ועכשיו. ועכשיו...

שימוש בעוגנים לשם תרגול מדיטציה

לרוב מומלץ (בייחוד למתחילים) להשתמש בעוגן כלשהו כאשר מתרגלים מדיטציה. עוגן הוא סוג של אובייקט אחד להתבוננות, אובייקט שמעגן אותנו במציאות, במה שאמיתי וממשי, בחוויית החיים המיידית. לדוגמא אחד העוגנים המסורתיים והקלאסיים ביותר בו עושים שימוש אסכולות וזרמים שונים של לימוד מדיטציה, הוא הנשימה. ישנן לא מעט סיבות מדוע נבחרה הנשימה להיות עוגן פופולרי מאוד לתרגול מדיטציה. לא נכנס כרגע לכל הסיבות. רק נפשט ונאמר שהנשימה מהווה אובייקט זמין ומוחשי להתבוננות עבור כל אדם. היא מתרחשת כל הזמן או במילים אחרות היא תמיד מתרחשת עכשיו. כאשר אנחנו מתבוננים בתופעת הנשימה כפי שהיא, זה מחבר אותנו למציאות, מעגן אותנו בכאן ועכשיו. תרגול יום יומי של התבוננות בנשימה למשל מפתח ומבסס מודעות טבעית שיכולה להביא תועלות רבות ולשפר את איכות חיינו באופן משמעותי. אבל יש עוד הרבה עוגנים והמון זרמים ומסורות של לימוד ותרגול מדיטציה. לרוב מקורם בבודהיזם.

הקושי לתאר מדיטציה או להסביר מהי מדיטציה

הניסיון לתאר מדיטציה או להסבירה לאדם שמעולם לא חווה אותה דומה לניסיון לתאר את טעמו של הדבש לאדם שמעולם לא אכל דבש. אפשר לקרוא ספרים רבים על דבש או לשמוע תיאורים מקסימים שלו אבל עד שלא טעמת דבש אינך יודע מהו באמת. על אותו משקל, לא ניתן ללמוד מדיטציה באמצעות קריאת ספר או האזנה למורה למדיטציה בלבד. זאת בדיוק כפי שלא ניתן ללמוד ציור או גלישת גלים בעזרת לימוד תאורטי. כנראה שבלי תרגול מעשי עקבי אי אפשר לפתח שום מיומנות.

דרכים ללמוד ולתרגל מדיטציה: