אי-וודאות היא גם אי של ברכה

April 15, 2019

לא פעם בחיים אנחנו פוגשים אי-וודאות. לעתים אלו רגעים בודדים ולעתים זו תקופה ארוכה יחסית שבה אנחנו מבולבלים, חסרי כל תשובה או בהירות.

 

עבור רובנו, התגובה הראשונית האינסטנקטיבית לנוכח אי הוודאות היא פחד או סטרס (מתח נפשי), אבל האמת היא שאי-וודאות יכולה להיות גם נתיב שמוביל אל האמת. ללכת לאיבוד זה משהו שהוא לא רק בלתי נמנע, אלא גם מאפשר התחדשות, מאפשר שינוי, מאפשר לגלות עומק.

 

אנחנו רגילים לפעול ולחיות מתוך כללים ותבניות, לחיות בתוך מסגרות, רגילים לחשוב שאנחנו יודעים. כל כך רגילים לזה עד שמוחנו מפרש זאת כנורמה, כמצב התקין שבו הכל בסדר. לכן כאשר מפתיעה אותנו אי-וודאות, אנחנו מיד מפרשים זאת כאילו משהו התקלקל, משהו כאן לא בסדר. ואז מופיע סטרס.

 

אבל אולי ההפך הוא הנכון. אולי הוודאות היא אשליה ואי הוודאות היא האמת. הרי טבעם של החיים עצמם הוא כולו אי-וודאות. שום דבר לא קבוע, ברגע הזה הכל פתוח, הכל רענן, הכל מתחדש ומשתנה כל הזמן, ללא הרף. הפתגם המפורסם שאומר שאי אפשר לטבול באותו נהר פעמיים הוא תזכורת לכך. זה לא אותו הנהר, זו לא אותה רגל.

 

ההסכמה להיות באי-ידיעה ולקבלה, פותחת את הלב ואת התודעה ומאפשרת חזרה למקור נביעת החיים. מצד אחד, קולות המחשבה עדיין יכולים להישמע ברקע מעת לעת ולומר: "מה יהיה?", "מה נעשה?", "איך נסתדר?". ומצד שני, עמוק בפנים יש אוקיינוס של שלווה, יש תחושת מרחב, העיניים רואות שהכל מסביב חי ורענן, האוזניים שומעות את הרוח והלב חש את מיץ החיים זורם בתוכו. והשכל? השכל עונה "וואלה, אני לא יודע. ואולי זה בסדר שאני לא יודע. אולי מוטב שארפה מהמחשבה שאני אמור לדעת כל הזמן".

 

כאשר הנשמה מזהה משהו אמיתי, משהו ששייך לטבע שלה, היא נרגעת. לכן, אם נאפשר לעצמנו להיות נודיסטים באי-וודאות (בלי לשים טיימר), נוכל לגלות אי של ברכה, אי שטוף שמש ויופי, מקום מפלט שקט, הרחק מההמולה המוכרת. נוכל לחשוף שביל נסתר של חיבור לחיים, שביל חסר מילים שמוביל אל שדה האפשרויות הפורחות.

 

באהבה גדולה

יואב

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive
Please reload

© כל הזכויות שמורות ליואב זילכה