אין טעם להיות מוטרדים מדברים שאינם אמיתיים

February 25, 2016

 

יחד עם זאת, מדובר באחד התחביבים הנפוצים ביותר אצל בני האדם. תחביב שהם מקדישים לו כמעט את כל הזמן הפנוי שיש להם (עד שכבר יש להם כזה) ולעתים רבות גם את הזמן שבו הם עסוקים בפעולות כאלה ואחרות. אם נקדיש לכך תשומת לב לרגע, מדובר בתחביב די מוזר, לא?
 
המציאות היא שינוי מתמיד. כל מה שבא ודאי הולך, שום דבר אינו קבוע ושום דבר אינו נפרד. האמיתי הוא ההתרחשות האינסופית שקורית בפועל ברגע זה. התרחשות שאנחנו במקרה הטוב  מודעים רק לחלק זעיר מאוד ממנה. התרחשות שאנחנו חלק בלתי נפרד ממנה ובמקביל מצויים מעבר לה. אם המציאות היא אינספור השינויים המתרחשים ברגע זה, אז כל מה שנראה קבוע, ידוע ונפרד אינו אמיתי. כל מה שיש לו זהות, זהותו מדומה.
 
חשיבה וחלימה הן תופעות שפועלות ביצירת מבנים ואירועים מדומיינים. הזיכרון והדמיון, אשר מושפעים מהתשוקות והפחדים, בוראים עולם בדיוני המכיל זהויות, מצבים, בעיות, תרחישים, עלילות. כאשר אין ביכולתנו לראות בבירור שמדובר בדברים שאינם אמיתיים אלא מדומים, אנחנו נעשים מוטרדים מהם. מתוחים, חרדים, עצובים, כועסים, דואגים, כל זה בגלל הסרט המוקרן על מסך הדעת. סרט שאין בו כל ממשות. סרט המצביע בסך הכל על כך שהמוח פועל ויוצר.
 
התפרקות הדרגתית של ההרגל המוזר להיות טרודים מדברים שאינם אמיתיים, מתרחשת כאשר תשומת הלב מופנית שוב ושוב לעבר מה שקורה באמת ברגע זה. מה שמלמד את תשומת הלב להבחין בין מה שאמיתי (ההתרחשות שקורית בפועל עכשיו) לבין מה שרק נדמה אמיתי (המבנים המחשבתיים, יצירי החשיבה). אנחנו מגלים שהאמיתי הוא כל כך ארעי, כל כך מסתורי, כל כך לא ידוע ולא צפוי, שכל מה שנראה קבוע ונפרד נתפס פתאום כמפוקפק לחלוטין. תשומת הלב אז מבינה: האמיתי כל כך דינאמי, כל כך חולף עם הגעתו, שאין בו שום דבר שיש בכוחו להטריד וגם אין בו זהות קבועה ונפרדת שיכולה להיות מוטרדת. ככה שאם יש מטרד, סימן שיש בלבול. סימן שמקור המטרד הוא בדיוני.
 
הביטו במה שאתם חושבים ואז הפנו את מבטכם אל העננים בשמיים. שימו לב לעננים, לצורתם, לתנועתם במרחב, לצבעם. כעבור זמן מה תראו ששכחתם את העננים ושאתם עסוקים במחשבות שלכם. כעת הפנו שוב את תשומת הלב לעננים. פתאום תגלו דבר מעניין: העננים השתנו, צורתם שונה, הם כבר לא בדיוק באותו מקום, אולי הם אפילו התפוגגו בזמן שחשבתם מה שחשבתם.
 
הסתכלו על עץ וראו איך העלים נושרים ממנו מדי פעם. נסו לתפוס בעזרת תשומת ליבכם את העלה הבא שנושר ולהביט בנפילתו על האדמה. בזמן שגיליתם עניין במחשבה כלשהי ייתכן שנפלו כמה עלים. הקשיבו לשירת הציפורים שבאה והולכת, שמשנה את טבעה בכל רגע. כאן ועכשיו הכל משתנה תדיר כולל אתם בעצמכם.

 

רובנו רגילים לגלות עניין רב בתוכן של מחשבותינו ולפי כך להיות טרודים. מדובר אך ורק בהרגל והרגלים ניתנים לשינוי כפי שהכל נתון לשינוי. יכול להתפתח גם הרגל חדש שבו אל מול המבנים המחשבתיים והבעיות המדומיינות יש "קונטרה" והיא המציאות עצמה (מה שבאמת קורה בהרף עין). ואז מתפתחת ומתחדדת ההבחנה בין האמיתי לדמיוני. תשומת הלב חוזרת שוב ושוב למציאות של הרגע עד שזה הופך להיות המוקד המרכזי שלה, הבית שלה. ככל שזה מתייצב, זה נהיה ברור יותר ויותר עד שאי אפשר לעבוד עליכם.
 
באהבה
יואב זילכה

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive
Please reload